יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

איך אני מספיקה כל כך הרבה | יוליה גרוס

הרבה פונים אליי ושואלים אותי איך אני מספיקה כל כך הרבה?
״את אמא ל-4 ילדים, אחד מהם תינוק, איך את מספיקה לנהל עסק?״
״את גם מנהלת קמפיינים וגם מדריכה ומייעצת וגם מפיקה באופן שוטף חומרים חינמיים מעולים, איך את עושה את זה?״


1. אני רושמת את כל המשימות שלי במחברת. הכל! כולל מייל שפתחתי
ולא עניתי, טלפון שהבטחתי להחזיר, תגובה שלא הספקתי להגיב בפייסבוק. ככה אני יודעת שאני תמיד בשליטה. זה מרגיע אותי. מונע ממני לקפוץ מדבר לדבר כשאני פתאום נזכרת במשהו.
2. בכל יום אני מסתכלת על רשימת המשימות ומחליטה מה הם 1-3
דברים שחייבים לקרות היום בעסק. בדרך כלל אחד מהם זה משהו דחוף (כמו חומרים לרואה חשבון שיש להם דד ליין) ואחד מהם זה משהו חשוב (כמו כתיבה של פוסט עם ערך). אני משתדלת לא לסטות מהם עד שאני לא משלימה אותם. כולל לא לענות לטלפונים (אלא אם זה מהגן או מבית הספר) או למיילים, רעיונות חדשים שקופצים לי.
3. אני הבוס הקשוח של עצמי!  אני מתחייבת לעצמי ולא מוותרת לי. לפני שנה וחצי בערך החלטתי שמדי יום א׳ בבוקר יצא מייל עם ערך. וכך היה ב-99% מימי הראשון מאז. ברור שהיו ימים שהייתי מאוד עייפה, וברור שהיו ימים שלא התחשק לי, וברור שהיו מקרים שלא הרגשתי טוב - אבל לא ויתרתי. התחייבתי ועשיתי למרות כל הקשיים. בדיוק כמו שהייתי עושה כשהייתי שכירה. אם הייתי מתחייבת לפני ההנהלה - הייתי מקיימת את ההבטחה. כך גם כשאני מתחייבת בפני עצמי.
4. אני קונה זמן. בכל פעם שזה מתאפשר לי כלכלית אני מעבירה עוד
ועוד משימות שקשורות לעבודות הבית למישהו אחר. כבר 7 שנים לא תראו אותי בסופר - כי אני עושה קניות אונליין מה שחוסך לי לפחות שלוש שעות בשבוע. אני לא הולכת לירקן - נכון שלפעמים אני זורקת שתי עגבניות שלא היו לטעמי אבל זה חוסך לי לפחות שעה בשבוע וזה שווה את זה. אני לא מקפלת כביסות - זה עולה לי כ-75 ש״ח בשבוע מפנה לי עוד כמעט שעתיים. ועוד ועוד.
5. קונה זמן בעסק. לא מייד התחלתי עסק עם עובדים. מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד מחושבת כלכלית. העובדים הראשונים שלקחתי היו מתוך חישוב ישיר שאמר שבזמן שאני מעבירה משהו מהעסק למישהו אחר - אני מרוויחה כסף. כלומר בזמן שאני בייעוץ העובדת עורכת סרטונים. אחר כך נתתי לעובדים שלי לייצר הכנסה לעסק. לדוגמה להדריך או לנהל קמפיינים.
הוספתי עוד שעה ועוד שעה לעובד/ת. לאט לאט. כדי לא להכביד כלכלית.
7. זמן ילדים קדוש!  כשאני עם הילדים - אני איתם. לא על המחשב. לא בשיחות. אולי מדי פעם מגניבה מייל או ס.מ.ס. ככה, חוץ מזה שאני מאוד נהנית , אני יודעת שהילדים לא צוברים תסכולים עליי ועל העבודה שלי ולי אין רגשות אשם שאני לא מקדישה להם זמן. רגשות אשם הם גוזלני אנרגיה מאוד גדולים שלנו!!! וכשאין לנו אנרגיה ההספק שלנו נמוך משמעותית.
8. לא מחכה לתוצאות מושלמות. פשוט מתקדמת. אני מודעת לזה שאני האדם הכי ביקורתי כלפי עצמי ולכן לעולם לא אחשוב שמה שעשיתי הוא מושלם. מתוך ההבנה שכך עובדים הדברים אצלי החלטתי שהמוטו שלי יהיה התקדמות ולא מושלמות. אני יודעת שאפשר לנסח קצת יותר טוב. לעצב קצת יותר יפה. לצלם עם רקע ותאורה יותר מדוייקים אבל אני מחליטה לוותר על הדיוקים אחרונים כדי להתקדם.
9. אני לומדת כדי לקצר זמנים. אני משקיעה עשרות אלפי שקלים בשנה כדי ללמוד מהטובים ביותר בין אם בשביל לרכוש ידע חדש לבין אם לקצר לעצמי זמן למידה. אני לוקחת קורסים ולוקחת שיעורים/ייעוצים פרטיים בהם בזמן קצר אני רוכשת ידע מתומצת שמקדם אותי שלב אחד קדימה.
אולי זה יתן לך כמה רעיונות גם.
בפוסטים הבאים אתמקד בכתיבה על שיווק עסקים קטנים בכלל ועל
שיווק יעיל בפייסבוק בפרט.
מאחלת לך שבוע מעולה ומאוד פרודוקטיבי.
יוליה.
הכי ריגשה אותי פניה שקיבלתי לפני כמה ימים  מבעלת עסק שממש מתלבטת האם להביא עוד ילד לעולם כי ברור לה שזה יפגע בהספקים שלה בעסק שסוף סוף התחיל להתרומם... 

אז הבטחתי לה שאני אכתוב על זה פוסט. והבטחות צריך לקיים :-)

הינה כמה הרגלים שסיגלתי לעצמי שעוזרים לי להספיק יותר:

6. מקבלת המון עזרה - על פי החוקים של העוזרים. נכון שאצל סבתא רואים טלוויזיה ובבית לא, אבל זה לא נוגד עקרונות נוקשים שלי ומפנה לי זמן אז אני משחררת. נכון שסבא מפנק בממתקים אבל כל עוד זה בגבול הטעם הטוב - אני עוצמת עין :-) ככה כולם מרוצים. הילדים מאושרים. לסבים יש חופש לעשות מה שכייף להם ולי יש עוד כמה שעות עבודה.

10. אוהבת את מה שאני עושה!!! לקח לי הרבה זמן להבין שאם עושים מה שאוהבים זה מייצר את התוצרים בצורה הכי מהירה שיש. וזה גם לא כל כך קשה לעשות את זה לא כשעייפים ולא כשעמוסים. המון זמן הייתי כותבת פוסטים עם ערך באמצע הלילה ולמרות העייפות הייתי נהנית. לאחר הלידה, את הלילות הלבנים העברתי בהקשבה להרצאות על שיווק :-) כי זה התחום שאני הכי אוהבת.

זה מה שעובד לי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה